בולימיה | הפרעות אכילה הן מצבי בריאות נפשיים מורכבים המשפיעים על מיליוני אנשים ברחבי העולם.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-1.9% מאוכלוסיית העולם סובלים מהפרעת אכילה. בישראל השכיחות של הפרעות אכילה היא 2.3%, מעט גבוה מהממוצע העולמי. בין הסוגים השונים של הפרעות אכילה, בולימיה נרבוזה, המכונה לעתים קרובות פשוט בולימיה, היא אחת הנפוצות ביותר. במאמר זה, נחקור את המחלה, הסיבות, הסימפטומים והטיפולים הזמינים שלה, כמו גם את ההבדלים שלה מאנורקסיה נרבוזה.
מהי בולימיה?
זו הפרעת אכילה המאופיינת במחזוריות של אכילה מוגזמת ואחריה התנהגויות מפצות כגון הקאות, צום או שימוש בחומרים משלשלים. היא מופיעה לרוב בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, בדרך כלל בין הגילאים 15 ל-25. היא יכולה להתפתח בתגובה למצבים שונים, כגון אירועי חיים מלחיצים, הערכה עצמית ירודה או לחץ חברתי להתאים לסטנדרטים לא מציאותיים של הגוף. בניגוד לדעה הרווחת, מקרה בודד של הקאות אינו גורם לבולימיה; במקום זאת, זהו מצב כרוני המתפתח עם הזמן.
בולמיה ללא הקאות היא תת-סוג של ההפרעה שבה אנשים עוסקים בהתנהגויות מפצות אחרות כמו פעילות גופנית מופרזת או צום. סיפורים אישיים של אלה שחיים עם בולימיה יכולים לספק תובנות לגבי מה זה ואיך לעצור את המעגל המזיק. הבנת נזקי הבולימיה הפוטנציאליים לבריאות הפיזית והנפשית של האדם חיונית הן למניעה והן להחלמה.
ההבדלים בין אנורקסיה לבולמיה
בעוד שגם אנורקסיה וגם בולימיה הן הפרעות אכילה, הם מצבים שונים עם תסמינים והתנהגויות שונות. אנורקסיה מאופיינת בהגבלת קלוריות קיצונית ודימוי גוף מעוות המוביל לירידה חמורה במשקל. בולימיה, לעומת זאת, כרוכה במחזוריות של אכילה מוגזמת והתנהגויות מפצות. אנשים עם אנורקסיה עשויים גם להפגין העדפה חזקה למזונות דלי קלוריות כמו אבוקדו והקפדה על תפריט בריא, בעוד שלאנשים עם בולימיה יש נטייה להיות יותר כאוטי ומופרע. דפוס אכילה.
איך מזהים בולימיה?
זיהוי הסימנים של בולימיה יכול להיות מאתגר, שכן אנשים רבים עם ההפרעה עושים מאמצים רבים כדי להסתיר את הסימפטומים שלהם. כמה סימנים נפוצים כוללים סודיות סביב אוכל, נסיעות תכופות לשירותים לאחר הארוחות ותנודות במשקל. חיוני לגשת לנושא ברגישות ולפנות לעזרה מקצועית אם אתה חושד שמישהו שאתה מכיר סובל מבולמיה. רופאים, יועצים ואנשי מקצוע בתחום יכולים לספק משאבים יקרי ערך כיצד לזהות ולתמוך במישהו עם הפרעת אכילה, כמו כן מומלץ לקרוא במגזינים, כתבי עת ולהתעדכן בכל פיסת מידע שתוכלו לקבל באינטרנט אבל נסו לקבל מידע מהימן ככל שניתן ודעו לבחון ממקורות נוספים מלבד מגזין דרך הכושר ומגזינים נוספים.
מהו מקור הבולימיה
לבולימיה יכולות להיות סיבות נפשיות, ביולוגיות, גנטיות וחברתיות שונות. אנשים מסוימים עשויים להיות רגישים יותר לפתח את ההפרעה עקב היסטוריה משפחתית של הפרעות אכילה או בעיות נפשיות. לחץ חברתי לעמוד בתקני יופי לא מציאותיים יכול גם לתרום להתפתחות בולימיה. דיאטות אופנה, כמו הדיאטה הקטוגנית, יכולות להחמיר דפוסי אכילה מופרעים ולתרום להופעת המצב.
אלה הם סיבוכים ונזקים שעלולים להיות לחולים
לצערנו היא עלולה להוביל לסיבוכים בריאותיים רבים, כולל:
- חוסר איזון אלקטרוליטים: הקאות תכופות או שימוש משלשל עלולים להוביל לחוסר איזון במינרלים חיוניים כמו אשלגן, נתרן וסידן, שעלולים לגרום לבעיות לב או אפילו למוות פתאומי.
- בעיות במערכת העיכול: הקאות כרוניות עלולות לגרום לנזק לוושט, לקיבה ולמעיים, מה שמוביל למצבים כמו מחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלי (GERD) וכיבים.
- בעיות שיניים: חשיפה חוזרת לחומצת הקיבה עלולה לשחוק את אמייל השן, וכתוצאה מכך רגישות בשיניים, חורים ומחלות חניכיים.
- מחסור ברכיבים תזונתיים: צריכת וספיגה לא מספקת של חומרים מזינים עלולים להוביל לאנמיה, אוסטאופורוזיס ובעיות בריאותיות אחרות.
- בעיות נפשיות: בולימיה מלווה לרוב בדיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך, שעלולים לסבך עוד יותר את ההפרעה והטיפול בה.
שילוב תזונה מאוזנת עם מזונות עתירי רכיבים תזונתיים כמו קינואה, עיסוק בספורט קבוע או פעילות גופנית, ומתינות בעת צריכת פינוקים כגון יין אדום או מזונות עתירי קלוריות יכולים לעזור לקדם בריאות כללית ולמנוע התפתחות של הפרעות אכילה.
דרכים לטיפול בבולימיה
טיפול יעיל בבולימיה כולל לרוב שילוב של טיפולים ותמיכה מצוות אנשי מקצוע. הנה כמה שאלות ותשובות נפוצות לגבי שיטות טיפול כוללות:
- האם טיפול יכול לעזור? כן, טיפול, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או פסיכותרפיה בין אישית, יכול להיות יעיל מאוד בטיפול במחשבות והתנהגויות הבסיסיות הקשורות למחלה.
- האם יש תרופות שיכולות לעזור? תרופות מסוימות, כמו תרופות נוגדות דיכאון, עשויות להירשם כדי לסייע בניהול תסמינים, במיוחד כשהן מלוות בדיכאון או חרדה.
- האם דיאטנית או תזונאית יכולה לעזור בתהליך ההחלמה? כן, עבודה עם דיאטנית או תזונאית יכולה לעזור לאנשים עם בולימיה לפתח הרגלי אכילה בריאים ולטפל בכל מחסור תזונתי.
- האם פעילות גופנית מועילה במהלך הטיפול? עיסוק בפעילות גופנית מתונה, כמו שחייה, יכול להועיל בתהליך ההתאוששות, כל עוד היא לא משמשת כהתנהגות מפצה. חיוני לעבוד עם איש מקצוע בתחום הבריאות כדי לפתח תוכנית אימונים מאוזנת ובטוחה.
הבנת הנזקים הפוטנציאליים הקשורים לבולימיה ופנייה לטיפול מתאים הם צעדים חיוניים לקראת החלמה. אם אתה או מישהו שאתה מכיר אולי נאבק עם בולימיה או הפרעת אכילה אחרת, פנה לרופא או מומחה לבריאות הנפש לקבלת הדרכה ותמיכה.
קצת סטטיסטיקות בנושא בולימיה
שכיחות עולמית: ההערכה היא כי 1.9% מאוכלוסיית העולם סובלת מהפרעת אכילה, כאשר כ-9% מאוכלוסיית העולם חווה הפרעת אכילה בשלב מסוים בחייהם.
הבדלים בין המינים: הפרעות אכילה שכיחות יותר בקרב נשים, עם שכיחות לכל החיים של כ-3.8% עבור אנורקסיה, 4.6% עבור בולימיה ו-5.2% עבור הפרעת אכילה בולמוסית בקרב נשים. גברים סובלים גם מהפרעות אכילה, עם שכיחות חיים של כ-0.3% עבור אנורקסיה, 0.5% עבור בולימיה ו-2.0% עבור הפרעת אכילה בולמוסית.
גיל התחלה: הופעת הפרעות אכילה מתרחשת בדרך כלל במהלך גיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת. לדוגמה, הגיל החציוני להופעת אנורקסיה הוא 18.9 שנים, עבור בולימיה הוא 19.7 שנים, ועבור הפרעת אכילה בולמוס הוא 21.3 שנים.
תחלואה נלווית: הפרעות אכילה מתרחשות לעיתים קרובות יחד עם מצבים נפשיים אחרים כגון הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח והפרעות בשימוש בחומרים.
שיעורי החלמה: שיעורי ההחלמה מהפרעות אכילה משתנים בהתאם להפרעה הספציפית ולקריטריונים המשמשים להגדרת החלמה. עבור אנורקסיה, שיעורי ההחלמה יכולים לנוע בין 46% ל-92% ב-10 שנים לאחר האבחון. לגבי בולימיה, שיעורי ההחלמה דווחו כ-70% ב-10 שנים לאחר האבחון. עבור הפרעת אכילה בולמוסית, שיעורי ההחלמה יכולים לנוע בין 57% ל-78% בתוך שנתיים עד 6 שנים לאחר האבחון.
לידיעתך, נתונים סטטיסטיים אלה מבוססים על מחקרים ועשויים שלא לייצג את השכיחות המדויקת, הדמוגרפיה או שיעורי ההחלמה במדינות או אוכלוסיות ספציפיות. חיוני להתייעץ עם מקורות רשמיים או אנשי מקצוע לקבלת מידע מדויק ועדכני.
