במחקרים שונים נטען כי גם פעילות בעצימות מתונה לזמן ממושך היא בעלת השפעה חיובית על הבריאות.
אך, ממצאי מחקר חדש מדגישים את החשיבות שבביצוע פעילות גופנית בעצימות גבוהה.
ממצאי המחקר מראים כי אלו שמבצעים פעילות אירובית כדוגמת ג'וגינג או הליכה מהירה למשך 2
עד 4 שעות הם בעלי סיכון מופחת בכ-50% לפתח מצב של סינדרום מטבולי.
לעומת זאת, אלו שמבצעים הליכה בקצב נינוח למשך שעה ביום מידי יום לא הראו כל קשר חיובי בהפחתת הסיכון לפתח את הסינדרום המטבולי.
סינדרום מטבולי זו הגדרה למכלול של הפרעות קליניות שהופעתן באדם בסמיכות האחת לשנייה, מגבירה את הסיכון לפתח מחלות לב וסוכרת. בין התופעות השונות נמנות תופעות כגון: לחץ דם גבוה, רמת סוכר גבוהה, רמות גבוהות של טריגליצרידים, רמות HDL (כולסטרול טוב) נמוכות ושומן בטני.
במחקר השתתפו כ-10,000 נבדקים הולנדים בגילאי 21 עד 98. אחר הנבדקים בוצע מעקב למשך 10 שנים ובו הם דיווחו על כמות הפעילות הגופנית שהם ביצעו. וממצאי המחקר הראו השפעה זהה על הבריאות הן בנבדקים גברים לעומת נשים.
ממצאי המחקר הנוכחי תומכים באלו הטוענים כי לעצימות האימון חשיבות רבה לעומת אלו שטוענים כי גם לאימון לא עצים המבוצע למשך זמן ממושך, יש השפעה זהה על בריאות האדם.
למרות שקיימים מחקרים לכאן או לכאן לדעתי לפחות עבור אלו שקשה להם למצוא את הזמן להתאמן כדאי שיבצעו אימון בעצימות גבוהה בכדי לקבל את מקסימום היתרונות הבריאותיים במינימום של הקדשת זמן.